לוח אירועים
שרה אגמון
הספד לשרה אגמון ז"ל, ליד הקבר
"ללכת מפויס בנשיקת עינים מכל צורה
ובנשיקת נפש מכל רגש
לעבור בנחת מהיכל להיכל
כשהיד הזקנה נוגעת בזהירות, ברך,
בקירות העולם הזה, בציוריו".
זלדה
_____________
שרה הפעלתנית, הנימרצת, נפרדה מעולמנו בנחת לעולם שכולו טוב,
שראתה בעיני רוחה בשעותיה האחרונות.
שרה יקירתנו, התכנסנו לומר לך שלום אחרון.
שרה נולדה וגדלה בין שני עולמות - אשכנזי וספרדי טהור, בחיפה של ראשית שנות העשרים של המאה הקודמת. אמא צפורה לבית רוסטובסקי, אבא אברהם לבית כלפון. שתי המשפחות לא אהבו את הרעיון. אבל הצעירים כמו צעירים - צפצפו, והקימו משפחה.
המשפחה פרחה. שרה בת בכורה להוריה, אחות גדולה להדסה, משה, הרצלה ואביבה. בוגרת גימנסיה ביאליק בחיפה. סימני ההכר: ע' ו ח' גרוניים, אהבה לקרא ספרים, לשיר, לטייל ופרחים.
הכרתי את שרה בקרית מוצקין בשנת 1937, כשהקמנו את סניף "מחנות העולים" בקרית ביאליק. לבית הערבה בצפון ים המלח (שנת 1939) שרה הצטרפה רק כעבור שנה, עם סיום הדרכה בסניף "מחנות העולים" בירושלים.
בבית הערבה עבדה במקומות שונים, הקימה משתלת וורדים לסייפנים רעננים ויפים, שהיה להם ביקוש גדול בשוק, בעיקר בירושלים הקרובה.
הקימה את משפחתה עם וילי אגמון, שהיה בין חלוצי המקום. שם נולדו הבנים אסף ודוד.
בינואר 1949 הקמנו גרעין של מפוני בית הערבה וילדיהם עם גרעין א' של ה"בונים" מקנדה וארה"ב, את גשר הזיו. בחצי שנה הראשונה של גשר הזיו, התנאים לא התאימו לגדל את ילדינו הקטנים מבית הערבה ו - 2 של הגרעין. מצאנו להם מקום טוב ב"בית דולפין" (מלון) בשבי ציון.
שרה הייתה אחת המטפלות. הילדים הגיעו לגשר הזיו רק לאחר שהיו תנאים מתאימים: צריפים למגורים ומים בברזים.
בסביבה הוקמו ישובים חדשים עם עולים חדשים מגלויות רבות. שרה נקראה ל"דגל" לעזור לעולות החדשות להסתדר עם תנאים קשים לא מוכרים ו"צנע", שנים לאחר מכן אותן נשים שמחו לחבק ולנשק את שרה שעזרה להן בשעתן הקשה. כאן נולדה הבת הצעירה יעל.
ילדנו גדלו. הקמנו בי"ס. כל שנתיים נוסף מחזור. שרה מצטרפת לצוות ההוראה.
וועדת התרבות יוזמת " ירח לימודים" לכל החברים בשעות העבודה. שרה מקבלת על עצמה את ביצוע המשימה. דאגה למרצים מתאימים ומעניינים. הקיבוץ התארגן ורב החברים הצליחו להשתתף בהרצאות המעניינות.
לאחר מכן שרה מגשימה חלום: היא מקימה בפינת החי של ביה"ס המקומי, משתלה לצמחי נוי. לקראת כל חג וארוע החברים מקבלים שי - עציץ פורח וברכה.
כחצי שנה לפני מלחמת יום כיפור, נבחרה וועדת הנצחה חדשה. נבחרנו 3 חברים שרה בינינו, להנציח את החברים שנפטרו והבנים שנפלו במערכות ישראל. פעלנו 3 חברים במשק 30 שנה. שרה התפטרה בשנת 2005.
בשנת 1998, עם השינוי באורחות החיים בגשר הזיו סגרנו את הענפים שלא הניבו הכנסה, כולל המשתלה של שרה.
שרה קיבלה על עצמה לדאוג לשעות הפנאי של הגימלאים שיצאו ממעגל העבודה. 12 שנים עסקה בארגון מפגשים נעימים , טיולים לשדות הקיבוץ, במיוחד לקראת פסח וראש השנה עם שי קטן. ארגון ימי הולדת וברכה ושי. בעיקר ליום הולדת עגול.
התגעגנו "לסדר" של כל הקיבוץ. שרה המציאה חג: "סדר מוקדם". השנה חגגנו "סדר מוקדם" בפעם ה - 14. ל"סדר" דאג צוות חדש. בקשנו יפה ושרה שרה לנו בקול חלש את השיר שאהבנו תמיד לשמוע מפיה: "ככלות ייני תרד עיני פלגי מים"
השנה האחרונה לחייה של שרה היו רצופות עליות ומורדות.
שרה יקירתנו
נשמור ונזכור אותך ואת פועלך
כל אוהביך בגשר הזיו
(נכתב ע"י ציפורה כהן)
