לוח אירועים
מנוחה פסטמן
21.10.2015
מנוחה פסטמן
נולדה ב – 23.06.1924 בארצות הברית בניו-יורק, בת בכורה למשה וציליה קריינס ואחות לסני ולרושל.
את שנות ילדותה ולימודיה בכתות יסוד ובתיכון עשתה בסנט-לואיס מיזורי ולאחריהן למדה במכללה בניו-יורק עד לקבלת תואר ראשון בהוראה.
בקיץ 1948 עלתה לארץ באוניה, והצטרפה להכשרה בקיבוץ רמת יוחנן כחברת גרעין א'. הייתה בפעילות תנועתית, ב-1950 הצטרפה כחברה לקיבוץ גשר הזיו.
כל תקופת ילדותה ונעוריה, הייתה מנוחה חברת הבונים ואף פעילה בתנועת הבונים העולמית, ולכן גם כאשר הייתה כבר בארץ, נבחרה לשליחה ב"הבונים" בתל-אביב. לאחר זאת בשל הערכה לאישיותה, רצינותה ויכולותיה, נבחרה מנוחה לצאת ללימודי חינוך בסמינר למורים של איחוד הקבוצות והקיבוצים ברמת רחל. עם חזרתה לגשר הזיו הייתה למורה בכתות יסוד ובמקביל אף החלה להשתתף בחוג הדרמטי. תמיד הייתה חובבת תיאטרון.
אחרי תקופת ההוראה שוב נשלחה לעבוד בתנועת הבונים והפעם בניו-יורק. משם שמרה על קשר מכתבים עם חברי הקיבוץ.
כשחזרה ארצה לקיבוץ משליחותה ב"הבונים", השתלבה בעבודת המטבח התובענית אותה ביצעה כ- 25 שנים, החל מבישול על הפרימוס במבנה המטבח הראשון. בתוך כך נשאה מנוחה, בתפקידים שונים: כמרכזת ועדת חינוך, כאקונומית, כסדרנית עבודה, ואף התמידה במעורבותה בחיי הקיבוץ ובשנת 2003, הייתה חברה ב"צוות הקשר" עם חברי שכונת ההרחבה.
חבריה של מנוחה, הותיקים בקיבוץ, ברכוה וגם כתבו לה למסיבה, לפני כעשור, בהגיעה לגבורות:
"מאד שמחנו בנישואים שלך לשייקה, טוב להיות במסגרת משפחתית בקיבוץ, לקחת על עצמך עול גדול - להיות אם לשני בנים בגיל ההתבגרות, השתלבת יפה במשפחת פסטמן.
יחד עם ארי, הבן הצעיר באה ההתעניינות במחול שאת לא מפסידה אף הופעה של ארי. השמחות של אלי ושל ארי הן גם השמחות שלך, ואת סבתא גאה לנכדייך. נכדך ג'סטין אשר נולד ביום תאריך לידתך ובהפרש של 80 שנה, שמר על קשרי אהבה אלייך.
אחרי השינוי בקיבוץ, התנדבת לעבוד במזכירות הטכנית וכעת בספרייה. לספריה הקדשת מזמנך, מידיעותייך הרבות ואף תרמת לה מכספי משפחתך.
את נשארת "מפייניקית" למרות הכל ויש לך עניין באקטואליה בארץ ובעולם." וסיימו גם באיחולי בריאות טובה ואריכות ימים.
לאריכות ימים הגעת , השנים האחרונות היו קצת פחות טובות ויותר קשות מבחינת הבריאות וטוב אולי שהגיע הקץ לתקופה של חוסר תכלית ויכולת.
ברגשי תנחומים לכל אוהבייך חברייך ומשפחתך, ולאלי ווונדי והנכד בן, לארי סוניה והנכד ג'סטין, ולשרון הדסי - בת האחות.
יהי זכרה ברוך
וכה מתאים השיר שכתב איציק שוהם בשפתו המיוחדת:
ולסיום עבודתה במטבח - כמה דברי תודה למנוחה
הנה היגיעה המנוחה
למנוחה – המבשלת המסורה.
כמו שאומרים דברי השיר –
"באה מנוחה ליגע"
ואנו נוסיף ו"מרגוע" למנוחה. ולמרצה השופע
נשיר מעין "שיר השירים"
לעובדת הוותיקה, בין הסירים –
על עבודתה במטבח, ועל טיב הארוחות.
שבשלה שנים כה רבות.
לכל הרעבים והרעבות
כל בוקר השכימה קום
בקיץ ובחורף בקור ובחום.
למלא את מלאכתה עד תום
וחן חן על עבודתך המסורה –
עתה הגיע עת שתנוחי מעמלך
מעבודתך במטבח שהיא סמל כבודך –
ותודה רבה לך על עבודתך.
וראי וחושי – כל טוב – בעתידך. חן – חן.
(אספה וכתבה ורדית דולב שהייתי גם תלמידתה בכתה ב'.)
