לוח אירועים
בתיה אמיתי
12.11.2015
דברי הספד לבתיה אמיתי.
בתיה נולדה ב - 28.04.1934, בת ליצחק ושושנה שרקר, בארצות הברית ניו-יורק. את ילדותה עשתה בברוקלין, עד שסיימה את לימודי התיכון ואף שתי שנים בקולג'. באותן שנים הייתה חברה בתנועת השומר הצעיר למשך כשנה ואחר כך חמש שנים הייתה חברה בתנועת "הבונים" וגם כחברה במרכז הבונים.
בתיה הצטרפה לגרעין ג' להגשמה ולעליה לארץ ישראל. היא הגיעה באוניה ארצה ב- 17 לנובמבר 1954. יחד עם חברי הגרעין עברה הכשרה לחיי קיבוץ, בקבוץ מעיין צבי, ובשנת 1956 התקבלה כחברה לקיבוץ גשר הזיו. בתיה הביעה את הרהורי הקליטה, המחשבות והרצונות לקראת חיי קיבוץ ולסיכום כתבה: "היינו רוצים לקוות לחיים של שיתוף ושביעות רצון. קנה המידה שלנו יהיה – מידת הנכונות להמשיך בדרך החלוצית ויכולתנו ליצור משק בריא, איתן ומבוסס לחברים רבים שיבואו בעקבותינו".
בגשר הזיו הייתה בתיה חברה חרוצה , עבדה בגן הירק, בפרדס, בחדר האוכל, בבתי ילדים, בבית הספר כמטפלת ובענף ההודייה למשך 33 שנים, ולבסוף גם בהנהלת החשבונות, ובאלונית. בתיה גם מילאה תפקיד כסדרנית עבודה.
את אורי אמיתי הכירה בתיה בקיבוץ משמר דוד לשם נשלחה למטרות עזרה לקיבוץ אחר ובשנת 1959 חזרו יחד לגשר הזיו והתחתנו. כאן נולדו שתי בנותיהן, דיצה הבכורה ולאחריה נירה.
כשספדה בתיה לרות כהן ז"ל כתבה: עבדנו יחד שנים רבות אחת ליד השנייה, קודם בבית התינוקות כאמהות, ואחר כך בעבודה בהנהלת החשבונות. נוצרה בייננו ידידות טובה וחמה..... כאימא צעירה ובלתי מנוסה, שמחתי לקבל תמיכה והדרכה........ היה לנו טוב ונוח למרות הפרש הגילים ולמרות הרקע השונה היינו חברות טובות. וזה היה אופייה של בתיה – נעימה, מחייכת ונוחה לבריות. בתיה ואורי הקימו יחדיו משפחה אוהבת. אך לפני כ-8 שנים, נפטר אורי לאחר מחלה. הבנות דיצה ונירה, התחתנו ומהם זכו לנכדים רבים ואף למספר לא קטן של נינים. בתיה הייתה אם מסורה לבנותיה, אהבה לאפות ולהקדיש למשפחה. יחד עם זאת מאד התעניינה במהלכים השונים בקיבוץ ובתנועה ואף נסעה בשנת 1995, עם נציגי הקיבוץ לכנס מטה ההתיישבות באפעל, שדן בנושא "משבר הבנקים". חשוב היה לה עתיד הקיבוץ. בתיה אמרה בראיון עם נכדתה מור, שהקיבוץ בשבילה הוא בית שהיא בחרה בו. "החיים פה שקטים יותר מבעיר, יש איכות חיים וטוב לחיות עם המשפחה ולדעת שממשיכים את הדרך שאני בחרתי". והנה היום עומדים סביב קברך הטרי כל משפחתך, חברייך הוותיקים בקיבוץ ואוהבייך.
אנו משתתפים בצערם של דיצה ויהודה אצמן, ילדיהם - נכדייך ונינייך. ובצערם של נירה וקובי כץ וילדיהם נכדייך. בצער כל משפחת אמיתי המורחבת שנאלצים להיפרד ממך לאחר מאבק לא קל במחלתך.
יהי זכרה של בתיה, ברוך.
אספה וכתבה ורדית דולב
