לוח אירועים
צבי אלקון
20.08.2018
צבי אלקון – דברים לזכרו.
צבי נולד ב-2 לאוגוסט בשנת 1928 כאח לחווה אחותו הבכורה, כבן לשמחה ומרים אלקון . משפחתו התגוררה בארה"ב באטלנטה ג'ורג'יה.
את תקופת לימודיו כילד, בכתות היסוד ואחר כך בלימודי התיכון ועוד שנה של לימודים גבוהים, סיים בארה"ב.
בשנות 1947-8 צבי היה חבר בתנועת הבונים ואתם עלה ארצה כ חבר בגרעין א' , מראשוני מקימי הקיבוץ. צבי הגיע ארצה ב-14.04.1948 באנייה ששמה: מרין קרפ. וזאת כחודש לפני הכרזת המדינה, מיד בהגיעו לנמל חיפה, נשלח לקבוץ רמת יוחנן, להמשך הכשרתו כחקלאי לקראת חיים בקיבוץ. ושם עבד כרפתן .
ביום הקמת קיבוץ גשר הזיו 'הפסיד' את טכס הנאומים כי היה עסוק עם ישראל גולדן בהעברת מיטות ומזרונים מרמת יוחנן. צבי שהוא דובר את שפת היידיש מבית הוריו וכמובן אנגלית, נשלח לאולפן לעברית בירושלים עם חברים נוספים מהגרעין. עם חזרתו לקיבוץ גשר הזיו, בחר להצטרף לאחותו שהייתה במעיין ברוך, שם התמחה בגידול צאן למשך כחצי שנה. כשחזר צבי לגשר הזיו, נכנס לעבוד כרפתן יחד עם נקי גולדווסר.
כאן בגשר הזיו הכיר את עליזה ובשנת 1951 התחתנו וזכו להקים משפחה לתפארת. ראשונה נולדה הדס ב- 4.7.1953 לאחריה שמעון ב- 25.02.1955, אריה נוסף ב- 29.08.1958 ואחרונה נולדה תמר ב- 14.03.1960.
בתום תקופת ענף הרפת ולאחר חודשים רבים בהם סבל ממחלת האסטמה ושממנה החלים רק לאחר טיפול מוצלח בבית חולים צפת. חזר ולמשך -7 שנים, החל צבי לעבוד כנהג הטנדר של הקיבוץ עבודה זו כללה את מגוון צרכי הקיבוץ, מהובלת קניות, ציוד, שתילים, או אפרוחים עבור ענף תרנגולי-הודו, והן ליווי והסעת ילדים לטיולים.
בית הארחה היה המקום הבא בו השקיע את שעות עבודתו מקום בו זכה להיות בין המלווים של קבוצות אפריקאיות ואסייתיות, לעבוד בקבלה ואף כבר-מן, עבודה שהפגישה אותו עם אנשים רבים שפתחו את ליבם בפניו כאשר האלכוהול נמזג....
צבי אף שימש בהצלחה, שנים מספר כמרכז ועדת רכב ודאג במסירות לנסות לספק מחד, את רצון החברים השונים ומאידך, את צרכי הקיבוץ.
את תחביב הצילום שילב בצילום בני משפחתו וצילום אירועים שונים בקיבוץ והיה אחד מצלמי החגים, המסיבות והטכסים של הקיבוץ.
עם הקמת מפעל הפלסטיק פוליזיו, צבי הצטרף לצוות העובדים כמחסנאי וקניין, שם עבד עד מעל גיל 70 כשגיל הפנסיה כבר מזמן מאחוריו.
עם השנים התרחבה המשפחה, הילדים התחתנו וזיכו את צבי יחד עם עליזה בנכדים ובנינים רבים מאד.
כפנסיונר בקיבוץ ועד ממש לפני חודשים מספר, כשבריאותו לא אפשרה לו יותר, המשיך צבי בעבודתו כנהג משלוחים עבור הנהלת החשבונות והמרפאה.
צבי היה איש נעים הליכות, אדם שקט, צנוע וחרוץ, איש משפחה אוהב לילדיו ותומך מסור כל השנים, לאשתו עליזה.
רק סיימנו לחגוג את יום הולדתו ה-90 ומותו הפתאומי הוא אבדה קשה לקיבוץ ולכל משפחתו הענפה
מי ייתן ולמשפחתו של צבי וחבריו בקיבוץ, ימצאו הכוחות לתמוך ולחזק את עליזה וזה את זה. תחסר לנו מאד. יהי זכרו של צבי ברוך.
אספה וכתבה ורדית דולב
תמונות:
